המקולה היא אזור קטן במרכז הרשתית ולה תפקיד חשוב בראייה, עליה נמצאים תאי עצב וקולטנים עצביים רבים. בזכות ריכוז הקולטנים הרב שבה, המקולה אחראית על חדות הראייה וראיית צבעים, ולה תפקיד קריטי לתפקוד היום יומי של האדם.
ניוון מקולרי גילי (AMD) היא מחלת עיניים המתבטאת בטשטוש הראייה המרכזית והיא מתרחשת כאשר ההזדקנות גורמת נזק למקולה. AMD הוא מצב שכיח והינו גורם מוביל לאובדן ראייה בגיל המבוגר. AMD לא גורמת לאובדן ראייה מוחלט, אך אובדן הראייה המרכזית יכולה להקשות על ראיית פרצופים, קריאה, נהיגה ועבודה מקרוב, דבר שפוגע קשות באורח החיים. גיל הופעת AMD וקצב התפתחותו משתנים בין אנשים, ומטופלים מסוימים עשויים כלל לא לשים לב לפגיעה בראייה בגלל שהיא הדרגתית ואיטית. לכן חשוב להקפיד על בדיקות עיניים תקופתיות קבועות לאבחנה מוקדמת של מצבים כמו AMD.
יש 2 סוגים של AMD : יבש ורטוב.
כ-85-90% ממקרי הAMD הם מסוג "יבש" (נקרא גם AMD אטרופי) . מצב זה מתרחש עם הידקקות המקולה עם הגיל והוא בעל 3 שלבים : מוקדם, ביניים ומאוחר. ההתקדמות פרוגרסיבית ובדרך כלל נמשכת על פני כמה שנים. לא קיים טיפול לAMD יבש מאוחר אך ניתן להתייעץ עם רופא העיניים כיצד למצות את הראייה שנותרה בעין, ובמידה והמצב פגע בעין אחת בלבד- יש לנקוט אמצעים לשמירה על העין שנותרה.
10-15% ממקרי הניוון המקולרי הם מהסוג ה"רטוב" וסוג זה גורם לאובדן הראייה מהר יותר. AMD יבש יכול להפוך לרטוב בכל שלב וזה קורה כאשר כלי דם לא תקינים גדלים בחלקה האחורי של העין ופוגעים במקולה. בניגוד לניוון מקולרי יבש, קיימות אופציות טיפוליות זמינות לניוון מקולרי רטוב.
כדאי גם לקרוא: רטינופתיה סוכרתית – NPDR \ PDR
תסמינים של AMD כוללים קושי בקריאה, נהיגה או זיהוי פרצופים. בנוסף, קווים ישרים עלולים להיראות עקומים או גליים, אובייקטים יכולים להיראות קטנים יותר מגודלם האמיתי, צבעים יראו פחות בהירים ועוד. AMD אינו כואב ואינו משפיע על מראה העיניים.
גורמי סיכון :
גורם הסיכון החשוב ביותר הוא הגיל וברוב המקרים המחלה מופיעה אחרי גיל 55. גורמי סיכון נוספים כוללים: גנטיקה – מטופלים עם היסטוריה משפחתית של AMD נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח גם הם AMD , גזע- המחלה נפוצה יותר בקרב לבנים מאשר באפרו אמריקאים או היספנים , עישון – מכפיל את הסיכון לחלות ב-AMD.